מאת לי מיי חן

רַק לְיוֹם אֶחָד

אֶרְצֶה אֶת מַה שֶׁיּוֹדַעַת שֶׁטּוֹב.

וַאֲכַוֵּן אֶת כָּל כֻּלִּי

רַק לְיוֹם אֶחָד.

אָבִין בִּמְדֻיָּק אֶת שֶׁבִּקְּשָׁה נַפְשִׁי

אֶת שֶׁכְּמֵהָה נִשְׁמָתִי

אֵדַע אֶת תַּפְקִידִי

וְאֶתְמַלֵּא בּוֹ.

רַק לְיוֹם אֶחָד.

וּבִשְׁאָר הַיָּמִים, אֲבַטֵּחַ בִּי

שֶׁיּוֹדַעַת.

שֶׁזּוֹכֶרֶת, אֶת מָה שֶׁגִּלִּיתִי

רַק בַּיּוֹם הָאֶחָד.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

לי מיי חן – סטודנטית בהתמחות, מחזור 16.