מה "אמרו" יתר איברי הגוף?

הגוף הוא מקום משכנה של הנפש שלנו, ונפש יש לנו רק אחת. היא מוצאת לעצמה "ערוצי דיבור" וביטויה של הנפש בגוף- הוא ערוץ דיבור מרכזי. אז איך מדברים עם הנפש שלנו דרך הגוף?

חלק גדול מחיי האיבר המרכזי בגופי שקיבל התייחסות "מכבדת" היה הראש. דרכו חושבים, מרגישים, פועלים. הראש הוא חשוב, הוא הכי חשוב. לקח לי זמן להבין שכל הגוף "מדבר", הראש גם הוא, כמובן, חלק מהגוף, אבל הוא לא החלק היחיד…

מה "אמרו" יתר איברי הגוף- כאבי הבטן, כיווצי הגב, מנח הגוף, היציבה ברגליים, הנשימה שנעצרה? לא היה לי מושג, לקחתי כדור נגד כאבים והמשכתי הלאה.. ידעתי להגיד איך מרגיש בגוף כשלא טוב לי, עצוב או מפחיד, ידעתי שכדור משכך כאבים עוזר זמנית, אבל מדוע כואב, ולמה דווקא מכווץ בסרעפת? לא ידעתי ולא קישרתי לדברים רגשיים. ועוד משהו לא ממש ידעתי, או בעצם מעולם לא נתתי עליו את דעתי- איך מרגיש בגוף כשטוב?

הגוף הוא מקום משכנה של הנפש שלנו, ונפש יש לנו רק אחת. היא מוצאת לעצמה "ערוצי דיבור" וביטויה של הנפש בגוף- הוא ערוץ דיבור מרכזי. אז איך מדברים עם הנפש שלנו דרך הגוף?

פסיכותרפיה גופנית בגישת ביוסינתזה פתחה לפניי עולם עשיר ורחב, בו נפתח בפניי ערוץ דיבור והקשבה ישיר לנפש- עבודה דרך הגוף, ובאמצעותו. עבודה עם הגוף אינה בהכרח מחייבת מגע, אך מאפשרת לנו לקחת בחשבון גם את הגוף שלנו כמקור חשוב של מידע על המתרחש בתוכנו, משאב יקר ערך לווסת באמצעותו את הנפש כשהיא חרדה או עולה על גדותיה, ולגעת גם בתכנים ובחלקים שהם מעבר למילים, או נוצרו בסיפור החיים שלנו עוד לפני שהיו לנו מילים…

דייויד בואדלה, מייסד גישת הביוסינתזה נשען, בין היתר, על שפת התנועה שיצר רודולף לאבאן, אחד מאבות המחול ויוצר שפת התנועה. לאבאן אמר, בין היתר, את הדברים הבאים:

"התנועה לא עוסקת רק בתנועה חיצונית- אלא גם מראה בתוכה, באופן מוצפן, תוכן מנטאלי ורגשי… כשהמבנים הנסתרים של התנועה הופכים למודעים- התנועה הופכת לבעלת משמעות, כי היא מבטאת, בין השאר, את הצד המנטאלי והרגשי של האדם.. יש בין התנועה ועולמו הפנימי של האדם יחסים דו-כיווניים- התנועה משפיעה על הגוף, רגשות ומחשבות, ולהיפך".

יש ביכולתנו, בטיפול בגישת ביוסינתזה, לחזק את היחסים הדו-כיווניים שבין הגוף והנפש, בין רגשותיו, מחשבותיו, התנהגותו של אדם לבין גופו, ולהפך. במקום הזה נפתחות בפנינו אפשרויות חדשות, ויש בידינו לבחור- כיצד היינו רוצים ורוצות לנוע בעולם, קונקרטית ומטאפורית כאחד.

מאת עדי ויניצה

דילוג לתוכן דילוג לתוכן