בבסיס של כל נוירוזה, תחת כל הכאב והייסורים, מונח לו מצב נקי ובהיר של המהות האנושית.
הביוסינתזה מייצגת גישה אינטגרטיבית להבנת הקשר גוף-נפש והתפתחות האדם, על ידי שילוב פרספקטיבות תיאורטיות שונות ומחקרים אמפיריים נרחבים.
מוצגים בזאת מספר מקורות מהם צמחה הביוסינתזה:
ביוסינתזה – פסיכותרפיה סומאטית אינטגרטיבית שפיתח ד”ר דיוויד בואדלה ובסיסה העיקרון של “נפש בריאה בגוף בריא”, שפיתחו פיתגורס והיפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה המערבית. זרם תודעתי זה התפתח בהדרגה בהתבסס על עקרונות של הפילוסופים כמו שפינוזה, לייבניץ, גתה, ועוד.
ברבע האחרון של המאה ה-19, כעשור לפני שזיגמונד פרויד פיתח את הפסיכואנליזה, ביסס החוקר המפורסם פייר ז’אנה בפאריס את התובנה בדבר הקשר בין גוף ונפש. הוא עסק בחקירה של מערכת היחסים שבין רגש, נשימה ותנועה. ז’אנה הדגיש את התפתחות האחדות גוף-נפש בשלב ההתפתחות העוברית, וכונן את עיקרון הקוטביות להבנת התהליך הגופני כפי שהוא מובן בביוסינתזה. אם וילהלם רייך נתפס כאבי הפסיכותרפיה הסומאטית, אזי פייר ז’אנה הוא הסבא של הפסיכותרפיה בגישת הביוסינתזה.
וילהלם רייך Wilhelm Riech – פסיכיאטר ומדען שלמד מפרויד בווינה בשנות העשרים של המאה העשרים. רייך התבסס על ההבנה של האופי כמערכת הגנה כנגד איום על צרכים ראשוניים. כלומר האופי שהוא מבנה רגשי-גופני, מעוצב דרך תגובת האדם לחוויות שחווה בשנות חייו הראשונות. כתגובה לחוויות מכאיבות התינוק או הילד מפתח מנגנוני הגנה והסתגלות. אלו הופכים, בחייו הבוגרים, להרגלים התנהגותיים, לדפוסי מחשבה ורגש המתבטאים כחסימות אנרגטיות, המקבלות צורה של מתח שרירי כרוני אותו כינה רייך שריון שרירי.
רייך פיתח שיטת טיפול לה קרא "תרפיה וגטטיבית" vegetotherapy. הוא נעזר בעבודה ישירה על הגוף דרך מגע, נשימה ותנועה לשחרור חסימות בשרירים ולהשבת הזרימה האנרגטית החופשית בגוף-נפש. רייך הציג את עבודתו על התרפיה הווגטטיבית בקונגרס הבינלאומי ה-13 לפסיכואנליזה בלוצרן שבשוויץ באוגוסט 1934.
ניתן לומר כי רייך הקדים את זמנו שכן גילוייו וצורת העבודה שפיתח היו מהפכניים בתקופתו.
עבודתו של דיוויד בואדלה, אבי הביוסינתזה, צמחה מתוך שנים רבות של התנסות עם התרפיה הרייכיאנית. בואדלה למד ותרגל את התרפיה הוגטטיבית בשנות החמישים המוקדמות, והחל לעבוד כתרפיסט עצמאי ב-1957.
על בסיס התרפיה הווגטטיבית של רייך התפתחו בסוף שנות השישים שני כיוונים של פסיכותרפיה סומאטית:
הראשון היה "פסיכולוגיה ביודינאמית" Biodynamic psychology. שיטה שפותחה על ידי גרדה בויסן Gerda Boyesen באוסלו.
ההתפתחות השנייה הייתה "אנאליזה ביואנרגטית" שנוצרה על ידי אלכסנדר לואן Alexander Lowen וגו’ן פיראקוס John Pirrakos בניו יורק.
גישתו של בואדלה הושפעה מהעבודה המוקדמת בפסיכולוגיה פרהנטאלית (קדם לידתית) שהדגישה את החשיבות החיים ברחם, להבנת מצבי חולי ובריאות. פרנסיס מוט Francis Mott, פסיכואנליסט אנגלי שעבד עם פסיכולוגיה קונפיגורטיבית, ששורשיה במחקר עומק של חיי הרחם. מוט היה הראשון שהשתמש במונח ‘ביוסינתזה’ לתיאור אינטגרציה של הממדים השונים של החיים בתוך האדם. לאחר מותו של מוט אימץ בואדלה את המונח ‘ביוסינתזה’ כדי לתאר את השיטה התרפויטית הייחודית שפיתח.
משמעות המילה ביוסינתזה היא: אינטגרציה של חיים והיא מבקשת לתאר את המיזוג של שלושה זרמים נבדלים של אנרגית חיים, בשבועות הראשונים של החיים הרחמיים. כאשר זרמים אלה מתפצלים, מתחילים להיווצר מצבים נוירוטיים, ואילו התמזגותם של זרמים אלה ללא הפרעה מביעה בריאות גופנית ונפשית.
עבודתו של מוט היוותה השראה רבה לקלינאי האנגלי פרנק לייק Frank Lake, פסיכותרפיסט בגישת יחסי אובייקט שמקורה במלאני קליין. לייק עבד עם מצבי טרום לידה ולידה, והיה מבין הראשונים לפתח את האפיון של הקוטביות המיושמת בביוסינתזה.
בתחילת שנות ה-70 בואדלה ועמיתיו שפרו והרחיבו את המודל האמבריולוגי. בתקופה זו התקיים שיתוף פעולה עם סטנלי קלמן Stanley Keleman שניהל את המרכז ללימודים אנרגטיים בברקלי. בואדלה מתאר כי למד לקרוא את האיכויות האקספרסיביות של אדם, וכיצד להבין את האנטומיה הרגשית של הגוף מקלמן.
בואדלה סיכם כי גישתו לפסיכותרפיה, בתקופה בה ייסד את הביוסינתזה כשיטת טיפול, התבססה על איחוד של שלוש מסורות שונות שהתפתחו מפרויד:
כמו כן קיימת העשרה הדדית מתמשכת בין התפיסה הפסיכותרפיסטית של הביוסינתזה לבין הגישה של הסינתזה הביוספיריטואלית של הפסיכולוג והמורה הרוחני הדני רוברט מור Robert Moore .
בביוסינתזה ההזנה הרוחנית של האדם מקבלת מקום מרכזי. רייך כתב “בבסיס של כל נוירוזה, תחת כל הכאב והייסורים, מונח לו מצב נקי ובהיר של המהות האנושית” הוא כינה זאת הליבה –The Core.
בביוסינתזה אנו קוראים לזה המהות The Essence. הרוחניות נמצאת במהות. במסורת הבודהיסטית הממד האיכותי של הקיום מסומל על ידי שמיים בהירים ופתוחים. זה השלם שמעבר לפיצול הפנימי, זה הריפוי שמאחורי הפצע.
הרקע למבנה התיאורטי והיישומים בביוסינתזה מונח בפסיכולוגיה התפתחותית סומאטית, בהבנה פסיכולוגית מעמיקה של האופי ובמסורת הרוחנית. עם זאת, ביוסינתזה היא מערכת פתוחה ולא סגורה. כלומר היא איננה מערך סופי או קבוע של תיאוריות או שיטות, אלא רשת מתפתחת של תפיסות וצורות עבודה הנובעות ממקורות רבים. האינטגרציה של מקורות אלא יצרה את השיטה הייחודית בתחום של הפסיכותרפיה הסומאטית הקרויה – ביוסינתזה.